גזי קרקע: מהם הסיכונים, מתי נדרש דיגום
וכיצד בודקים חדירת מזהמים למבנים?

גזי קרקע הם תערובת הגזים הנמצאת באופן טבעי בחללים שבין חלקיקי הקרקע. הרכב הגזים מושפע מתהליכים ביולוגיים, כימיים ופיזיקליים המתרחשים בקרקע ובסביבתה.

כאשר הקרקע או מי התהום מזוהמים בחומרים נדיפים, חלק מהתרכובות עשויות לעבור לפאזה הגזית ולהתפשט בחללי הקרקע. במקרים אלה, בדיקות גזי קרקע נדרשות כדי לבחון את נוכחות המזהמים ואת האפשרות לתנועתם לכיוון מבנים או אזורים רגישים.

מקורות זיהום נפוצים כוללים דליפות דלקים, שימוש בממסים תעשייתיים, אחסון חומרים מסוכנים ופעילות תעשייתית היסטורית.

הרכב המזהמים בגזי קרקע תלוי במקור הזיהום ובמאפייני האתר. במסגרת חקירת גזי קרקע סביבתיים נבחנות לעיתים קרובות תרכובות אורגניות נדיפות, ובמיוחד חומרים שמסוגלים להתנדף ולהתפשט בתת-הקרקע.

בין התרכובות הרלוונטיות:

• בנזן – מרכיב המצוי בדלקים, בעל משמעות בריאותית וסביבתית.
• טולואן וקסילנים – תרכובות אורגניות נדיפות המשמשות בין היתר בממסים ובמוצרים תעשייתיים.
• TCE – טריכלורואתילן – ממס אורגני מוכלר ששימש בתהליכי ניקוי ועיבוד תעשייתיים.
• PCE – טטרכלורואתילן – ממס מוכלר הנקשר לפעילות תעשייתית ולתהליכי ניקוי מסוימים.
• ויניל כלוריד – תרכובת נדיפה שעשויה להימצא בין היתר כתוצר פירוק של מזהמים מוכלרים מסוימים.

לא בכל אתר נדרש לבדוק את כל החומרים הללו. רשימת המזהמים נקבעת בהתאם למידע ההיסטורי, למקורות הזיהום האפשריים ולמטרת הסקר.

תופעת חדירת גזי קרקע למבנים מוכרת בשם Vapor Intrusion. היא מתרחשת כאשר מזהמים נדיפים נעים מהקרקע או ממי התהום אל החללים שמתחת למבנה, ומשם עלולים לחדור לאוויר הפנים-מבני.

מסלולי חדירה אפשריים כוללים:

• סדקים ברצפות ובקירות הבאים במגע עם הקרקע.
• מעברים סביב צנרת ותשתיות תת-קרקעיות.
• פירים, פתחים וחללים המקשרים בין תת-הקרקע למבנה.
• מרתפים, חניונים תת-קרקעיים וחללים סגורים המצויים במגע עם הקרקע.

תנועת הגזים מושפעת ממאפייני הקרקע, מריכוזי המזהמים ומהפרשי לחצים וטמפרטורות בין הקרקע למבנה.

מערכות אוורור, תכנון המבנה ותנאי מזג האוויר עשויים גם הם להשפיע על תנועת הגזים ועל ריכוזי המזהמים בתוך המבנה.

חשוב להדגיש כי עצם הימצאותם של מזהמים בגזי הקרקע אינה מעידה בהכרח על חדירתם למבנה. הערכת החשיפה מחייבת בחינה של מסלולי ההסעה, מאפייני המבנה ונתונים סביבתיים נוספים.

סקר גזי קרקע עשוי להידרש כאשר קיים חשד לנוכחות מזהמים נדיפים בקרקע או במי התהום, ובמיוחד כאשר קיימים או מתוכננים מבנים בשטח הנבדק.

בין המצבים הרלוונטיים:

• פרויקטים של בנייה ופיתוח
  באתרים בעלי היסטוריה של פעילות מזהמת, עשויה להידרש חקירת גזי קרקע במסגרת הליכי תכנון, פיתוח ובחינת הצורך באמצעי מיגון.
• אתרי תעשייה ותחנות דלק.
  דליפות דלקים או שימוש בממסים נדיפים עשויים ליצור מקור לזיהום בתת-הקרקע. סקר גזי קרקע יכול לסייע באפיון הזיהום ובבחינת מסלולי התפשטותו.
• שינוי ייעוד מקרקעין
  כאשר שטח ששימש בעבר לתעשייה או לפעילות בעלת פוטנציאל זיהום מיועד לשימושים אחרים, עשויה להידרש חקירה סביבתית הכוללת גם גזי קרקע.
• חשד לחדירת מזהמים למבנה קיים
  במבנים המצויים מעל קרקע או מי תהום החשודים בזיהום בחומרים נדיפים, עשויה להידרש בדיקה לצורך בחינת פוטנציאל החדירה והחשיפה.

הצורך בסקר והיקפו נקבעים בהתאם לנסיבות האתר, לממצאי הסקר ההיסטורי ולהנחיות הגורמים המקצועיים והרגולטוריים.

דיגום גזי קרקע מבוצע בהתאם לתוכנית דיגום ייעודית, תוך התאמת שיטת הדיגום למאפייני האתר ולמזהמים הנבדקים.

1. תכנון נקודות הדיגום
   נקודות הדיגום ועומקן נקבעים בהתאם למוקדי הזיהום החשודים, למאפייני הקרקע, למבנים הקיימים או המתוכננים ולמטרת הסקר.
2. התקנת אמצעי דיגום
   במסגרת דיגום אקטיבי נעשה שימוש באמצעים ייעודיים המאפשרים נטילת דגימות גז מחללי הקרקע. אופן ההתקנה והאיטום חשוב לצורך מניעת כניסת אוויר חיצוני לדגימה.
3. נטילת הדגימות
   דגימות גז קרקע נאספות בהתאם לשיטת הדיגום שנקבעה, תוך הקפדה על תקינות מערכת הדיגום, מניעת דליפות וביצוע בקרות איכות.
4. אנליזות מעבדה
   דגימות גזי קרקע עשויות לעבור אנליזות במעבדה אנליטית, בשיטות המיועדות לזיהוי ולכימות תרכובות אורגניות נדיפות. אחת משיטות הייחוס המקובלות בתחום היא EPA TO-15.
5. בחינת הממצאים
   תוצאות הדיגום והאנליזה משמשות להערכת מצב האתר, לבחינת פוטנציאל חדירת המזהמים למבנים ולהחלטה על הצורך בבדיקות נוספות או באמצעי מיגון.

חשוב להבחין בין בדיקת גזי קרקע לבין בדיקת האוויר בתוך מבנה.

דיגום גזי קרקע אקטיבי נועד לבחון את הרכב הגזים ואת ריכוזי המזהמים המצויים בתת-הקרקע, בדרך כלל בנקודות דיגום ייעודיות.

דיגום אוויר תוך-מבני נועד לבחון את נוכחות המזהמים באוויר בתוך המבנה, בהתאם למטרת הבדיקה ולתוכנית החקירה.

בדיקת אוויר תוך-מבני דורשת התייחסות גם למקורות זיהום אפשריים בתוך המבנה עצמו, כגון חומרי ניקוי, ממסים, חומרי בנייה ומוצרים אחרים העלולים לפלוט תרכובות נדיפות.

לכן, שתי הבדיקות אינן בהכרח חלופיות, ולעיתים הן משלימות זו את זו במסגרת חקירה סביבתית.

כאשר ממצאי החקירה מצביעים על פוטנציאל לחדירת מזהמים למבנים ברמות המחייבות התייחסות, עשוי להידרש תכנון של אמצעי מיגון בהתאם להנחיות המשרד להגנת הסביבה.

אמצעי המיגון עשויים לכלול פתרונות איטום, מערכות אוורור או אמצעים אחרים, בהתאם לתכנון ההנדסי ולמאפייני המבנה.

ההחלטה על הצורך במיגון אינה מבוססת על תוצאת דיגום בודדת בלבד, אלא על מכלול הממצאים והדרישות המקצועיות והרגולטוריות הרלוונטיות.

סקר גזי קרקע מקצועי מספק נתונים חיוניים לתהליך זה, אך אינו מחליף את עבודתו של יועץ הסביבה או של הגורם האחראי לתכנון המיגון.

מעבדות אקולוגיה א.פ. בע״מ מספקת שירותי דיגום ובדיקות סביבתיות במסגרת חקירת אתרים החשודים בזיהום ובדיקות מזהמים באוויר ובקרקע.

נספח ההסמכה של החברה כולל פעילות בתחום דיגום גזי קרקע אקטיבי ודיגום גזים במבנים, בהתאם להיקף ההסמכה הרלוונטי.

לבירור דרישות הדיגום, מפרט הבדיקות וקבלת הצעת מחיר, ניתן לפנות לצוות מעבדות אקולוגיה.