בנזופירן בקרקע ובסביבה
מקורות הזיהום, סיכונים ובדיקות

בנזופירן הוא תרכובת אורגנית המורכבת מחמש טבעות ארומטיות מחוברות. הוא נמנה עם קבוצת PAHs – Polycyclic Aromatic Hydrocarbons, הכוללת תרכובות בעלות מבנים כימיים שונים, הנוצרות בין היתר בתהליכי בעירה בלתי מלאה.

קבוצת PAHs כוללת מזהמים כגון נפתלן, פננתרן, פלואורנתן, פיראן, כריזן ובנזופירן. אף שהם שייכים לאותה משפחה כימית, החומרים נבדלים זה מזה בתכונותיהם הפיזיקליות, בהתנהגותם הסביבתית וברעילותם.

בנזו[a]פירן נחשב לאחד החומרים המשמעותיים בקבוצה מבחינה בריאותית, והוא משמש לעיתים גם כחומר ייחוס בהערכת ההשפעה האפשרית של תערובות PAHs.

בנזופירן עשוי להגיע לסביבה ממקורות שונים, שחלקם קשורים לפעילות תעשייתית ואחרים לתהליכי בעירה.

• פעילות תעשייתית ותהליכי שריפה
  תהליכים תעשייתיים שבהם מתרחשת בעירה בלתי מלאה או טיפול בחומרים המכילים פחמן עשויים להוות מקור לפליטת בנזופירן ותרכובות PAHs נוספות.
  בין המקורות האפשריים נמצאים תהליכים הקשורים לתעשיית הפחם, למתקנים תרמיים מסוימים, לטיפול בחומרים אורגניים ולפעילות תעשייתית הכוללת שימוש במוצרי זפת או בתוצרי עיבוד פחם.
• פליטות מכלי רכב וממקורות בעירה
  בעירת דלקים ותהליכי שריפה נוספים עשויים לייצר PAHs הנפלטים לאוויר. חלק מהתרכובות נקשרות לחלקיקים, שעלולים לשקוע בהמשך על פני הקרקע ולהצטבר באבק ובמשקעים.
• שריפות ושריפת פסולת
  שרפת פסולת, עץ וחומרים אורגניים בתנאי בעירה בלתי מלאה עשויה ליצור בנזופירן ומזהמים נוספים. היקף הפליטה תלוי בסוג החומר, בטמפרטורה ובתנאי הבעירה.
• פעילות היסטורית וזיהום קרקע
  אתרים שבהם התקיימה בעבר פעילות תעשייתית, אחסון חומרים, טיפול בזפת או שימוש בחומרים המכילים PAHs עשויים להכיל שאריות של תרכובות אלו בקרקע גם לאחר סיום הפעילות.

לבנזופירן מסיסות נמוכה יחסית במים ונטייה להיקשר לחומר אורגני ולחלקיקי קרקע. לכן, כאשר הוא מגיע לקרקע, חלק משמעותי ממנו עשוי להישאר קשור למוצקים ולמשקעים.
עם זאת, אין פירוש הדבר שהתרכובת אינה מסוגלת להתפשט בסביבה. תנועת חלקיקי קרקע, סחף, העברת קרקע מזוהמת ותהליכים סביבתיים נוספים עשויים להשפיע על פיזור הזיהום.

משך הישארותו בקרקע תלוי בתנאים הסביבתיים, ובהם הרכב הקרקע, זמינות חמצן, פעילות מיקרוביאלית ותנאים כימיים ופיזיקליים נוספים.

בחקירת קרקע החשודה בזיהום PAHs חשוב לבחון לא רק את נוכחות הבנזופירן, אלא גם את התפלגות החומרים באתר ואת מסלולי החשיפה האפשריים.

בנזו[a]פירן מסווג על ידי הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן (IARC) כמסרטן לאדם – Group 1. הסיווג מבוסס על מכלול ראיות מדעיות הנוגעות למנגנוני הפעולה של התרכובת ולהשפעותיה.

חשיפה לבנזופירן עשויה להתרחש בין היתר באמצעות שאיפת חלקיקים מזוהמים, בליעה בלתי מכוונת של קרקע או אבק ומגע עם חומרים מזוהמים.

עם זאת, חשוב להבחין בין עצם הימצאותו של חומר מסוכן לבין רמת הסיכון בפועל. הסיכון תלוי בריכוז החומר, במשך ובאופן החשיפה, בשימוש בקרקע ובמאפייני האוכלוסייה העלולה להיחשף.

לכן, ממצא של בנזופירן בקרקע אינו מעיד כשלעצמו על רמת הסיכון באתר. נדרשת בחינה מקצועית של הממצאים ביחס לערכי הייחוס הרלוונטיים ולתנאי האתר.

בדיקות בנזופירן עשויות להידרש במסגרת סקרי קרקע סביבתיים, בעיקר כאשר קיים חשד לזיהום בתרכובות PAHs.

בין המצבים הרלוונטיים:

• אתרים בעלי היסטוריה של פעילות תעשייתית הקשורה לבעירה או לטיפול בפחם ובמוצריו.
• שטחים שבהם נעשה שימוש בזפת, בקריאוזוט או בחומרים אחרים העלולים להכיל PAHs.
• אתרים שנפגעו משריפות או מפעילות הכוללת שרפה בלתי מבוקרת של חומרים.
• קרקעות החשודות בזיהום בעקבות שפכים, פסולת או פעילות תעשייתית.
• פרויקטים של פיתוח מקרקעין שבהם נדרשת חקירת קרקע סביבתית.

ההחלטה על ביצוע הבדיקה מתקבלת בהתאם לממצאי הסקר ההיסטורי, למאפייני האתר ולהנחיות המקצועיות והרגולטוריות הרלוונטיות.

בדיקות בנזופירן מבוססות על איסוף דגימות סביבתיות ועל אנליזה כימית המתאימה לסוג הדגימה ולמזהמים הנבדקים.

1. דיגום קרקע
   במסגרת סקר קרקע, הדגימות נאספות בהתאם לתוכנית הדיגום ולמאפייני האתר. ניתן לבצע דיגום קרקע ומערומי קרקע, בהתאם למטרת החקירה.
2. בדיקות מעבדה
   במסגרת אנליזות מזהמים בקרקע, ניתן לבצע בדיקות לזיהוי ולכימות תרכובות אורגניות, לרבות מזהמים מקבוצת PAHs, בהתאם למפרט האנליטי.
   באנליזה של PAHs מבוצעים תהליכי הכנת דגימה וזיהוי של תרכובות מוגדרות באמצעות שיטות אנליטיות מתאימות. שיטות מקובלות בתחום כוללות שימוש בטכנולוגיות כרומטוגרפיות, בהתאם לסוג המטריצה ולמפרט הבדיקה.
3. בחינת התוצאות
   התוצאות מדווחות כריכוזים של התרכובות שנבדקו, בהתאם ליחידות המדידה ולספי הכימות של השיטה.
   הערכת משמעות הממצאים מתבצעת על ידי הגורמים המקצועיים האחראים לסקר, בהתחשב בערכי הייחוס הרלוונטיים, בייעוד הקרקע ובמסלולי החשיפה האפשריים.

בנזופירן עשוי להימצא גם באוויר וגם בקרקע, אך מטרת הבדיקה והמשמעות הסביבתית של התוצאות שונות.

בדיקות בנזופירן באוויר נועדו לבחון את נוכחות התרכובת בחלקיקים ובמזהמים הנישאים באוויר, למשל בסביבת מקורות פליטה תעשייתיים.

בדיקות בנזופירן בקרקע נועדו לאפיין נוכחות של המזהם בקרקע עצמה, בין היתר במסגרת סקרי קרקע וחקירת אתרים החשודים בזיהום.

לכן, סוג הדגימה ושיטת הבדיקה נקבעים בהתאם לשאלה הסביבתית הנבחנת. אין להסיק באופן ישיר מתוצאות בדיקה באוויר על ריכוזי הזיהום בקרקע, או להפך.

מעבדות אקולוגיה א.פ. בע״מ מספקת שירותי דיגום ואנליזות סביבתיות למגוון מזהמים בקרקע, במים ובאוויר, בהתאם לשיטות הבדיקה ולהיקף ההסמכות הרלוונטיות.

פעילות החברה בתחום בדיקות הקרקע ובדיקות מזהמים אורגניים מאפשרת מענה לצורכי חקירה סביבתית, ניטור ובדיקות הנדרשות במסגרת פעילות תעשייתית ופרויקטים סביבתיים.

למידע נוסף על בדיקות PAHs, בנזופירן ושירותי המעבדה האנליטית, ניתן לפנות לצוות מעבדות אקולוגיה.