סקר ריח: מתי נדרש לבצע, מה כוללת הבדיקה ואיך מתמודדים עם מטרדי ריח?

סקר ריח הוא תהליך מקצועי שנועד לאפיין מקורות פליטת ריח ולהעריך את השפעתם על הסביבה. הסקר עשוי לשלב בדיקות בשטח, דיגום ממקורות פליטה, אנליזה אולפקטומטרית במעבדה, בדיקות מרכיבי ריח וחיזוי פיזור ריח באמצעות מודלים ממוחשבים.

מטרת הסקר משתנה בהתאם לצורכי הפרויקט. לעיתים נדרש לזהות את המקור המשמעותי למטרד ריח קיים, ולעיתים נדרשת הערכה של השפעות סביבתיות צפויות מפעילות מתוכננת.

תוצאות הסקר מספקות בסיס מקצועי להתנהלות מול הרשויות, לבחינת חלופות תכנוניות ולגיבוש פעולות להפחתת מפגעי ריח.

תלונות תושבים על מטרדי ריח

תלונות על ריחות ממפעל, משק חקלאי או מתקן סביבתי עשויות להוביל לדרישה לבירור מקצועי של מקורות הריח.

ביצוע סקר ריח מאפשר לבחון את מקורות הפליטה האפשריים, להעריך את מאפייני הריח ולבדוק את השפעתם על אזורי מגורים או שימושי קרקע סמוכים.

הרחבת מפעל או משק חקלאי

הרחבת פעילות תעשייתית או חקלאית עשויה לשנות את היקף פליטות הריח ואת השפעתן על הסביבה.

במסגרת הליכי תכנון, רישוי או הכנת תסקיר השפעה על הסביבה, עשויה להידרש הערכת ריח הכוללת חיזוי פיזור ריח מהפעילות המתוכננת.

רישוי עסקים ודרישות רגולטוריות

מפעלים ומתקנים מסוימים עשויים להידרש לביצוע סקרי ריח או בדיקות ריח במסגרת תנאי רישיון עסק, היתר פליטה או דרישות פרטניות של המשרד להגנת הסביבה והרשויות המוסמכות.

היקף הסקר ושיטות הבדיקה נקבעים בהתאם למאפייני האתר ולדרישות החלות עליו.

שינוי ייעוד קרקע והתקרבות אזורי מגורים

כאשר מתוכננים אזורי מגורים בסמוך למפעלים, משקים חקלאיים או מתקנים קיימים, עשוי להתעורר צורך בהערכת השפעת מקורות הריח על האוכלוסייה העתידית.

באמצעות סקר ריח וחיזוי פיזור ניתן לבחון את ההשפעות האפשריות ולספק מידע מקצועי לתהליכי התכנון.

משקים חקלאיים מהווים מקור אפשרי לפליטות ריח, בין היתר כתוצאה מפעילות גידול בעלי חיים, הצטברות הפרשות, אחסון זבל אורגני ותהליכי טיפול בפסולת חקלאית.

בלולים, רפתות, דירים ומתקנים חקלאיים נוספים, מטרדי ריח עשויים להיות מושפעים ממאפייני הפעילות, תנאי האחסון והטיפול בחומרים אורגניים, תנאי מזג האוויר והמרחק מאזורי מגורים.

הצורך בביצוע סקר ריח במשק חקלאי עשוי להתעורר במקרים של:

• תלונות תושבים המתגוררים בקרבת המשק.
• הרחבת לולים, רפתות או מתקני גידול.
• הקמת מבנים חקלאיים ומתקנים חדשים.
• שינוי ייעוד קרקע בסביבת המשק.
• דרישות סביבתיות במסגרת הליכי רישוי ותכנון.
• מחלוקות והליכים משפטיים הנוגעים למפגעי ריח.

סקר ריח מקצועי מאפשר לאפיין את מקורות הריח במשק, לבחון את השפעתם על הסביבה ולספק בסיס לקבלת החלטות תכנוניות ותפעוליות.

מכוני תערובת ומפעלים לייצור מזון לבעלי חיים עשויים לייצר פליטות ריח בשל תהליכי עיבוד חומרי גלם, חימום, ייבוש, אחסון ותהליכי ייצור נוספים.

כאשר מתעוררות תלונות על ריחות או נדרשת הערכה סביבתית במסגרת הרחבת פעילות, ניתן לבצע סקר ריח הכולל בחינת מקורות הפליטה, דיגום ריח ובדיקות מרכיבי ריח בהתאם למאפייני המפעל.

במקרים המתאימים ניתן לשלב גם מודל פיזור ריח לצורך הערכת ההשפעה על אזורי מגורים ועל שימושי קרקע סמוכים.

1. זיהוי ואפיון מקורות הריח
   בשלב הראשון נבחנים מאפייני האתר, תהליכי הפעילות ומקורות הריח הפוטנציאליים. בהתאם לממצאים ולמטרת הסקר נקבעת תוכנית העבודה.
2. דיגום ריח ובדיקות בשטח
   דיגום הריח מתבצע בהתאם לסוג מקור הפליטה, לרבות ארובות, מערכות אוורור, בריכות, לגונות, מערומי פסולת ומקורות שטחיים או נפחיים אחרים.
   בהתאם לצורך ניתן לבצע גם בדיקות באמצעות צוות מריחים בשטח, לצורך הערכת מאפייני הריח בסביבה.
3. אנליזת ריח ובדיקת מרכיבי ריח
   דגימות הריח נבדקות במעבדה אולפקטומטרית באמצעות אולפקטומטריה דינמית, בהתאם לתקן EN 13725.
   במקרים המתאימים ניתן לשלב בדיקות של מרכיבי ריח, כגון מימן גופרי (H₂S), אמוניה (NH₃), מרקפטנים ותרכובות אורגניות נדיפות (VOC).
4. חיזוי פיזור ריח באמצעות מודל AERMOD
   מודל AERMOD מאפשר להעריך את פיזור פליטות הריח בסביבה על בסיס נתוני הפליטה, התנאים המטאורולוגיים ומאפייני השטח.
   המודל משמש להערכת ההשפעה האפשרית של מקורות ריח קיימים או מתוכננים, ובפרט במסגרת הליכי תכנון, הרחבת פעילות ובחינת השפעה על אזורים סמוכים.
5. ניתוח ממצאים והפקת דו"ח מקצועי
   בסיום התהליך מופק דו"ח הכולל את שיטות העבודה, תוצאות הבדיקות, ניתוח הממצאים והערכה מקצועית בהתאם למטרות הסקר ולדרישות הרלוונטיות.
6. בדיקת יעילות מערכות לטיפול בריח
   במפעלים ובמתקנים שבהם מותקנות מערכות לטיפול בריח, ניתן לבצע בדיקות יעילות לצורך הערכת ביצועי המערכת ובחינת הפחתת פליטות הריח.
   הבדיקות עשויות לכלול דיגום לפני ואחרי מערכת הטיפול, אנליזה של ריכוזי הריח והשוואת התוצאות בהתאם לתנאי הבדיקה.
   ממצאי הבדיקה מאפשרים להעריך את ביצועי המערכת ולזהות מצבים שבהם נדרשת בחינה נוספת של אופן הפעלתה או של יעילות הטיפול.

בישראל, הטיפול במפגעי ריח מבוסס בין היתר על הוראות החוק למניעת מפגעים, נוהלי המשרד להגנת הסביבה והדרישות הרגולטוריות החלות על כל אתר.

הנוהל להגדרת מפגעי ריח מתייחס למאפיינים שונים, ובהם עוצמת הריח, משכו, תדירותו והשפעתו על הסביבה.

חשוב להבחין בין קיומן של תלונות ריח לבין קביעה מקצועית או רגולטורית של מפגע ריח. כמו כן, לא בכל אתר קיימת חובה לביצוע סקר ריח תקופתי. הצורך בבדיקה והיקפה תלויים בנסיבות ובדרישות החלות על האתר.

מעבדות אקולוגיה א.פ. בע"מ מספקת שירותי סקרי ריח, דיגום ריח, בדיקות מרכיבי ריח, בדיקות באמצעות צוות מריחים, חיזוי פיזור ריח במודל AERMOD ובדיקות יעילות של מערכות לטיפול בריח.

החברה בעלת ניסיון של למעלה מ-15 שנה בתחום ומבצעת בדיקות עבור מפעלי תעשייה, מפעלי מזון, מכוני תערובת, משקים חקלאיים, מתקני פסולת, מט"שים וגורמים נוספים.

השירותים כוללים ליווי מקצועי משלב אפיון הצורך ותכנון הסקר ועד לביצוע הבדיקות והפקת דו"חות מקצועיים בהתאם לדרישות הרלוונטיות.

נדרשים לבצע סקר ריח? מתמודדים עם תלונות על מטרדי ריח או מתכננים הרחבת פעילות?
למידע נוסף על שירותי בדיקות ריח וסקרי ריח של מעבדות אקולוגיה א.פ. בע״מ צרו קשר.